החוק צריך לשרת את הצדק, ולא הצדק את החוק
הרברט סמואל -

התחברות לחברים

live chat

נדחתה הצעת החוק שנועדה להגביל את ניפוח החובות לבנקים

04.03.2014

לפני כחצי שנה הונחה על שולחן הכנסת על ידי ח"כ עיסאווי פריג' ואחרים, הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הגבלת הוצאות גבייה, ריבית פיגורים ושכר טרחת עורך דין), התשע"ג–2013.

תורף ההצעה היה הגבלת הסכום היחסי שרשאים הבנקים להוסיף לסכום החוב המקורי בכל שנה: "הוצאות גבייה, ריבית פיגורים ושכר טרחת עורך דין, שתאגיד בנקאי רשאי לגבות מלווה בגין איחור בהחזר סכום ההלוואה, לא יעלו על 15% לשנה, מסכום ההלוואה או מיתרת סכום ההלוואה, לפי העניין".

בדברי ההסבר להצעה נכתב: "התופעה של אזרחים עובדים ושומרי חוק, שנקלעים למעגלי חובות ופיגורים, הופכת יותר ויותר נפוצה בשנים האחרונות. מחזות של משפחות מתפרקות, אזרחים שמאבדים את ביתם ואת כל רכושם, ואף שולחים יד בנפשם או בנפש אחרים, הפכה לחזון נפרץ.

בעניין זה לבנקים יש תפקיד מפתח. אלה הפכו בשנים האחרונות את מעשה נטילת ההלוואה לקל מאי פעם, ובמקביל מכבידים ידם על לווים שאינם עומדים בהחזר ההלוואה. לווים רבים שמאחרים בתשלומים מגלים לפתע, שהסכום אותו הם חייבים לבנק יצא משליטה והתנפח, ואין להם סיכוי להחזירו.

מכאן, קצרה הכניסה למעגל נטילת עוד ועוד הלוואות במטרה לכסות חובות קודמים, דבר שמביא להרס כלכלי של משפחות רבות, כאשר תכלית קיומו של האזרח היא לשרת את חובו לבנק.

מקוממת במיוחד העובדה שהבנקים רשאים להעמיס על גב החייבים הוצאות שכר טרחת עורך דין, בסכומי עתק, ללא כל התחשבות בעובדה כי מדובר באזרחים שנאנקים ממילא תחת החזר החובות וריביות הפיגורים.

על כן מוצע בתיקון זה ליצור תקרה קשיחה לתפיחת החובות למוסדות הבנקאיים, כך שהחוב לא יגדל ביותר מ-15% בשנה. שיעור זה לוקח בחשבון את הוצאות הבנקים ואת זכותם לקבל פיצוי על אי העמידה בחוב והוצאות הגבייה הנלוות, אך מנגד מבקש לשים גבול ולעצור את מעגל התנפחות החוב, זאת על מנת שגם אזרחים שאינם עומדים בהחזר הלוואתם, יוכלו להתאושש ולא להגיע למצב של קריסה כלכלית".

הצעה זו הייתה מתבקשת, הן מבחינת הצדק החברתי שלה, והן מבחינת העובדה שכלל לא ברור שמותר בכלל לבנקים (וליתר דיוק: לעורכי דינם) לגלגל את שכר טרחת עורכי הדין על כתפי הלווים, על פי כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, מהסיבה הפשוטה שלא הלווים הם שקיבלו שירות מעורכי הדין ולכן אין הם חייבים לשלם את שכרם. ההצעה הייתה מאוזנת והוגנת, אולם ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה ביום 27.01.2014 להתנגד להצעה, ויומיים לאחר מכן היא נפלה בכנסת, ברוב של 36 מתנגדים מול 27 תומכים. את התנגדות הקואליציה להצעה הוביל שר האוצר יאיר לפיד, אשר כבר זכה לביקורת נוקבת על התנגדותו העקבית לכל הצעה שאינה לטובת הבנקים.

לפיד ניסה להסוות את התגייסותו לטובת הבנקים, ונימק את התנגדותו בכך ששכר עורכי הדין ממילא נמצא תחת רגולציה: שיעור ה"מינימום המומלץ" מוגדר על ידי לשכת עורכי הדין, ואין להתערב בשאלה על מי יגולגל השכר ומה יהיה הסכום. לכאורה, נימוק לגיטימי; אלא שחודש אחד בלבד מאוחר יותר, הצטרפה מפלגתו לתמיכה בהצעת חוק המכר (דירות) (תיקון מס` 6), התשע"ד-2014, אשר הגבילה בצורה משמעותית את סכום שכר טרחת עורכי הדין שרשאים הקבלנים להטיל על הרוכשים. לכאורה, כל הנימוקים כנגד ההצעה הראשונה תקפים גם כאן, ואפילו במשנה תוקף, שכן לגבי קבלנים – אף אחד לא מכריח את הרוכש לקנות דווקא מהקבלן המסוים הזה, ולכן יש פחות הצדקה להתערב ברכיבי המחיר, מאשר כשמדובר בבנק שמגלגל 'הוצאות גביה' מופרזות על החייבים, הנאנקים תחת נטל החוב גם כך. ניכר בעליל אפוא, כי ללפיד אין כל התנגדות להגביל בחקיקה את סכומי שכר טרחת עורכי הדין אשר מותר להטיל על הלקוח; אלא אם כן מדובר בבנקים, אשר נראה שהם נהנים, משום מה, מחסותו העקבית.

שיתופי פעולה

umovement

דף העמותה במאגר ארגוני זכויות האדם של האו"ם

כנסת פתוחה

אג'נדת "זכויות האזרח" בעריכת הליגה להגנת זכויות האזרח, באתר "כנסת פתוחה".

Valid XHTML 1.0 Transitional Valid CSS!